קדיש

נוסח עדות אשכנז
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא, בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן.   הקהל אומר יחד, ולאחריו האבלים חוזרים:  יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.   האבלים ממשיכים:  יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְעֵלָּא (בעשרת ימי תשובה מוסיפים: וּלְעֵלָּא) מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.  יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. 
נוסח עדות ספרד
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא, בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן.   הקהל אומר יחד, ולאחריו האבלים חוזרים:  יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.   האבלים ממשיכים:  יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְעֵלָּא (בעשרת ימי תשובה מוסיפים: וּלְעֵלָּא) מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.  יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, חַיִּים וְשָׂבָע, וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה, וְשֵׁיזָבָה וּרְפוּאָה, וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה, וְכַפָּרָה וְרֶוַח וְהַצָּלָה, לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. 

עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל (נוהגים להוסיף: וְעַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֶל) וְאִמְרוּ אָמֵן. 

תרגום הקדיש: 

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, בָּעוֹלָם שֶׁבָּרָא כִּרְצוֹנוֹ, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתוֹ, בְּחַיֵּיכֶם וּבִימֵיכֶם וּבְחַיֵּי כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל בִּמְהֵרָה וּבִזְמַן קָרוֹב, וְאִמְרוּ אָמֵן.  

יְהִי שְׁמוֹ הַגָּדוֹל מְבֹרָךְ לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.  

יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַנַּעֲלֶה (בעשרת ימי תשובה מוסיפים וְהַנִּשְׂגָּב) מִכָּל הַבְּרָכוֹת וְהַשִּׁירוֹת, הַתִּשְׁבָּחוֹת וְהַנֶּחָמוֹת, הַנֶּאֱמָרוֹת בָּעוֹלָם, וְאִמְרוּ אָמֵן. 

יְהֵא שָׁלוֹם רַב מִן הַשַָּׁמַיִם, (נוסח ספרד: חַיִּים וְשֹׂבַע, וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה, וּמִפְלָט וּרְפוּאָה, וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה, וְכַפָּרָה וְרֶוַח וְהַצָּלָה), לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. 

עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל (יש הנוהגים להוסיף: וְעַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֶל)  

וְאִמְרוּ אָמֵן. 

בהעדר מניין יש הנוהגים לומר נוסח זה במקום תפילת הקדיש: 

אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת, אֲשֶׁר בְּיָדְךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים, פְּנֵה הַיּוֹם בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים אֶל תְּפִלָּתִי לְזֵכֶר יַקִּירֵנוּ/יַקִּירָתֵנוּ. זְכֹר נָא אֶת כָּל הַחֶסֶד וְהַטּוֹב שֶׁעָשָׂה/שֶׁעָשְׂתָה בְּעוֹלָם הַחַיִּים. תֵּן לוֹ/לָהּ מְנוּחָה תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה וּצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתוֹ/נִשְׁמָתָהּ. 

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. 

עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל (נוהגים להוסיף: וְעַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֶל) וְאִמְרוּ אָמֵן.  

מקראות בני ימינו על יסוד תפילת הקדיש 

 יִתְגַּדַּל שֵׁם הָאָדָם יִתְעַלֶּה פֹּעַל-חַיָּיו יִתְבָּרַךְ בְּזִכְרוֹנֵנוּ עַל צְרוֹר מַעֲלָלָיו בִּימֵי חֶלְדּוֹ וְעַל הַמַּעַשׂ שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לְהַשְׁלִימוֹ. עַל הַחֲלוֹמוֹת שֶׁנִּטְווּ – וְנָמוֹגוּ וְעַל סְגֻלּוֹת-יְקָר וְאַף חֻלְשׁוֹת-אֱנוֹשׁ שֶׁנָּגוֹזוּ מִבַּעַד לַדֹּק הָעַרְפִלִּי שֶׁל הַזְּמַן.  יַזְהִיר זֵכֶר הָאָדָם וְהֵדֵי-חַיָּיו  כְּזֹהַר הָרָקִיעַ בְּלִבֵּנוּ וּשְׁמוֹ לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן. כִּי מוֹתַר הָאָדָם הוּא הַזִּכָּרוֹן  מֵעֵבֶר לִמְחִיצוֹת הַזְּמַן. לֹא בַּחֹשֶׁךְ שְׁמוֹ יְכֻסֶּה. צַו הֶמְשֵׁךְ הַחַיִּים יַצְמִיחַ פֻּרְקָן  לִכְאֵבֵנוּ הַמְּשֻׁקָּע. הַזְּמַן בְּמַהֲלָכוֹ יְרַחֵם. וְנִנְצֹר אֶת כָּל פְּרִי-חַיָּיו לְיָמִים רַבִּים. יִתְגַּדַּל וְיִשְׁתַּבַּח!
שלום סמיד

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ הָאָדָם בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ בְּשִׂמְחָתוֹ, בְּסִבְלוֹ וּבַעֲמָלוֹ נִתְבָּרַךְ וְנִשְׁתַּבַּח בְּאוֹהֲבֵינוּ אֲשֶׁר נָתְנוּ מֵחֵילָם לְלֹא חָסָךְ וּגְמוּלָם – טַעַם חַיֵּיהֶם וַעֲמָלָם. וְאִם תַּמּוּ חַיִּים שֶׁל טַעַם – לֹא יִפָּקֵד זֵכֶר פָּעֳלָם.  כִּי דֶּרֶךְ יְשָׁרִים לֹא תֹּאבַד וְתוֹחֶלֶת מַעֲשֵׂיהֶם תַּעֲמֹד לָעַד. יִנְבֹּט הַזֶּרַע אֲשֶׁר זָרְעוּ, הָעֵץ יַעֲשֶׂה פְּרִי, הַבַּיִת יְשַׂגְשֵׂג,  יֶהֱמֶה חַיִּים וְיַרְבֶּה דּוֹרוֹת. אַדְמַת הָאָרֶץ אָסְפָה אוֹתְךָ  בְּעֶצֶב וּבְאַהֲבָה אֶל חֵיקָהּ.  יִמְתְּקוּ לְךָ רִגְבֵי עֲפָרָהּ.  יִהְיוּ חַיֶּיךָ וּמַעֲשֶׂיךָ צְרוּרִים בִּצְרוֹר חַיֵּינוּ לְנֶחָמָה וּלְתִקְוָה.   על יסוד קדיש לאנשי עין שמר
מאת עלי אלון   
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ  הָרֶגֶב שֶׁקָּרַס בְּפַלֵּחַ מַחֲרֵשָׁה הָאֲדָמָה הַקָּשָּׁה יִתְהַדֵּר וְיִתְעַלֶּה – הֶעָלֶה שֶׁלִּבְלֵב, וְהוֹרִיק הֶאְדִּים – וְנָשַׁר.  יִתְרוֹמֵם וְיִתְנַשֵּׂא הַנּוֹשֵׂא בַּמַּשָּׂא וּבִכְרֹעַ דַּרְכּוֹ גַּם דַּרְכִּי נִרְמְסָה.  יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח קוֹל הַיָּחִיד עִם קוֹל הָרַבִּים יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ  הַיָּחִיד בְּיִחוּדוֹ.                                                
שלמה עובד

אחר מיתתם   הַיּוֹם אֲנִי רוֹצָה לִבְכֹּת בְּקוֹל אָיֹם וְנוֹרָא: יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ.  הַיּוֹם כְּבָר אֵין בִּי מִלִּים מִשֶּׁלִּי לוּ לְפָחוֹת –  יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא.
רוחמה וייס  
דילוג לתוכן